יום ראשון, 14 באוגוסט 2011

שירת הטי-שירט

אופנה היא הצהרת כוונות. בין אם הן ברורות למתבונן ובין אם לא. לכל לבוש יש שימוש ומשמעות, וכך היה תמיד לאורך ההיסטוריה. האופנה היא כלי לביטוי ראשוני ומיידי שמסביר את האינדיבידואל לסביבתו.
עכשיו נפסיק להתפלסף ונדבר לעניין. יש לנו כלי נוח לביטוי, קנבס חלק במגוון צבעים להצהרת דעותנו ברבים והוא- הטי שירט! חולצת הטי כ"כ נוחה לשימוש, קלה להנפקה ועושה את העבודה ללא ספק.

גם אנחנו היינו אתמול בהפגנה הגדולה בחיפה. הקונצנזוס הרחב שלה זכתה המחאה מאפשרת לקולות רבים להישמע מתוכה, ולכל אחד מהם יש טי שירט אחת לפחות.

ליקטנו עבורכם חולצות נבחרות מהעצרת. כל התמונות באיכות טלפון נייד (המצלמה במחאה משל עצמה) עמכם סליחה.

החולצה הרשמית של מאהל חיפה. מגיעה בשלל צבעים.

"להיות או לחדול: העם דורש צדק חברתי".




הצהרה לא מכוונת. גרמה לנו לחשוב.

בחור עם מסר כפול. "חי פה באוהל" ו"מגמה ירוקה".

חולצה כחולה והיא עולה.


"אזהרה: הקפיטליזם הורג"

מאבק סוציאליסטי עם נגיעות מרקס וגווארה.

קטנה לסיום, ללא טי שירט אבל עם מסר ברור:
ניתן להתעדכן באירועי המחאה בפייסבוק.

יום שישי, 12 באוגוסט 2011

בגדי קיץ נישאים ברוח

עבר כמעט חודש מאז שעידכנו את הבלוג לאחרונה. הספקנו לטייל בחו"ל, לנוח, למות מחום, להתרוצץ ולבקר בכמה אוהלים, ממש כמו רוב העם. אבל לא שכחנו לצלם ולתעד את האנשים המעניינים שחלפו על פנינו (גם בחו"ל, אבל זה סיפור לפוסט אחר). בקיץ נוטים הישראלים לפשוט מעליהם כל פיסת בד מיותרת, ובדרך כלל השיטה מותירה אותם בגופיית סבא/חולצת סיום קורס ומכנסי ים קצרים. אבל יש גם כאלה שלא נכנעים לחמה הקופחת ומקפידים על מראה אופנתי ומעניין, על אף היותו פרקטי לימי השרב.


ראשונה הפעם היא יהלי. כרגע בחופש, ובספטמבר תלמידת כיתה ב'. על אף גילה הצעיר היא מתעניינת באופנה, ושמה לב לפרטים קטנים.
אוברול- "סלקשיין", משקפיים- רונית פירסט, שרשרת תליון סרטן- שוק שנערך בקייטנה, סנדלים- ריפליי

המכנסיים הקצרים מגיעים אלינו בהמון צורות וצבעים ויכולים להתאים לגדולים ולקטנים. ברחוב מסדה צילמנו את ולרי, לבושה במכנסיים צהובים עם נקודות קטנות, שמתנגש בחינניות עם הגופייה המנוקדת שלה. מראה פשוט וקולי ביותר.
הכל מהחנות שלה ברחוב הרצל- "זוהרית"

תמר צולמה בסופר פארם, גם היא במכנסונים, אבל השילוב עם החולצה השחורה והמכופתרת, תיק וינטאג' וכן, גם כוס קפה יוצר מראה מחויט ורשמי למחצה. עוד נציין שאהבנו מאוד משקפי הראייה, חצי שחורים חצי שקופים.
חולצה- זארה, תיק- וינטאג' מלונדון, משקפיים- שאנל, קפה- גרג.
(אם אתם חושבים שהיא מוכרת לכם מאיפושהו- אתם לא טועים, אבל לא נגלה לכם).

הזוג האהוב עלינו (עד כה) בקיץ זה, הם נדב ועינת. לבושים בפשטות מתוקה, אבל בכל זאת שיקיים. הוא בגופיית פסים מדליקה, ומכנסי ג'ינס מעל הברך (אורך מעולה לגברים). והיא בחצאית וינטג'ית
מנוקדת שמחמיאה לה מאוד.
עינת- הכל משווקים ברחבי הארץ והעולם
נדב- חולצה מניו אורלינס ותיק שלקח מסבא.

ועוד בחורה שקיבלה משהו בירושה. מירי לובשת שמלת קיץ חיננית שמתאימה לה כמו כפפה, אותה חילצה מבין פריטים שאמא של חבר שלה עמדה לזרוק. אין מה לומר, פשוט מציאה.
את הסנדלים המקסימים קנתה ב"מוריאל".
אתם יכולים לנחש איפה צילמנו את יעלי? בשמלה מושלמת ליציאה בערב קיצי, עם המון הקפדה על פרטים: החגורה, הנעליים והתיק מתאימים בדיוק מושלם. וגם התספורת נפלאה. בקיצור- אהבנו.
השמלה- Urban Forest

ואחרונה חביבה, ניקי. היא צולמה במקום האהוב על הבלוג- מחכה לכרמלית! שמלת מיני מדליקה, ששודרגה ע"י הגרביים הארוכות והסניקרס, וגם שרשרת מדליקה. מראה אורבני ושובב.
שמלה- בילבונג

עוד רצינו להזכיר שהיום ומחר מתקיימת מכירה של הדס קולודני ברח' הברושים 11, קומה ב (ממש ליד הסינמטק). המון מעצבות שוות כמו רוני קנטור, מיכל בן עמי, "קאלה" וכמובן של הדס עצמה. תמיד כיף ונעים במכירות שלה.

סופ"ש נהדר!

יום שישי, 15 ביולי 2011

פרחים רבותי, פרחים

אני רוצה להעלות סוגיה.
לא מזמן יצאתי למסע שופינג עם ידיד טוב, כשהמטרה הייתה לקנות לו מלתחה לעונה החמה. הוא לא בחור שמפחד ללבוש הדפסים נועזים וצבעים בוהקים, אבל כשהצעתי לו למדוד חולצה עם הדפס פרחוני הוא סירב בתוקף. לטענתו גברים לא צריכים ללבוש פרחוני, סוף פסוק.
אני קצת דעתנית והתווכחתי איתו בנושא. לדעתי זה לא הוגן שההצע ברשתות לגברים הוא בעיקר של חולצות פסים, משבצות או טי שירט עם הדפס זה או אחר. למה נקודות אינן נחלת הגברים? הדפסי חיות? פייזלי? פרחים?! הכל עניין תרבותי וחברתי. הרי בשנות ה-70 ממש כאן הגברים לבשו חולצות פרחוניות עם מחשוף וי גדול ושרשר, והגבריות שלהם לא הייתה מוטלת בספק לרגע. גם באופנת הגולשים הפרחים הטרופיים מופיעים על בגדי הים הגבריים בלי שום בעיה.

השנה בקולקציות של מעצבים גדולים כמו "דולצ'ה וגאבנה" ו"ז'יוונשי" מופיעים הדפסים פרחוניים מכל מיני סוגים בבגדים לגברים (אפשר לראות סיכום של כמה קולקציות כאן וכאן). מה שמחזק את העמדה שלי שפרחים אינם לנשים בלבד, וגם כשנשים לובשות אותם הם לא בהכרח רומנטיים עם ניחוח של פיקניק בפארק.

את כל הנושא לא הייתי מעלה בכתב אם לא הייתי מצלמת את שוהם לבוש בחולצה פרחונית. הוכחה שאפשר גם כך. הוא צולם בהופעת ג'אז של רותם סיוון בשבת שעברה. את החולצה קנה כבר לפני שנים בשוק הפשפשים ביפו. (התמונה באיכות פלאפון בלילה, עמכם סליחה).
הנה הדוגמא שלי לפרחים נשיים. גלית לקוחה יקרה של אניצ'ה צולמה בחצאית עם הדפס מתקתק וסרט ורוד בשיער. הלבוש מאוד מצועצע, אבל היא יודעת לגרום לו להיראות מיוחד ולא טריוויאלי. החצאית הארוכה והכתפיים המודגשות מצהירות שזהו לא באמת רטרו, אלא סטייל אקלקטי וחדש.
הבגדים והשרשרת - אניצ'ה, הסרט- עשתה בעצמה.
סטייל וינטאג'י באמת מציגה מאור. הכל נקנה ביד שניה. בשמלה שהיא לא פרחונית במובן הקלאסי, אך בהחלט הגיעה מעולם הצומח. צבעונית וקייצית, היא פשוט שבתה את ליבי. מצורפים גם קלוז אפ על הנעליים (עם עלים עליהם כדי להשלים את השמלה) והתיק היפה.
שמלה- יד שניה במגדל העמק, תיק- שוק הפשפשים, נעליים- יד שניה בארה"ב.


מעיין לובשת חצאית פרחונית וחולצה ורודה. אבל הסטייל אינו רומנטי כלל. הוא אורבני ועכשווי, נראה יומיומי אבל מעניין. אני אוהבת שכל הבדים נראים נעימים למגע ואיכותיים ויוצרים אווירה נונשלנטית שמתאימה בדיוק לקיץ.
כל הבגדים- אניצ'ה (ששולטת היום בפוסט ביד רמה).
ֿוזוהי סימונה, תלמידת תיכון ויצו. היא לובשת שמלה שמשלבת פרחים ופסים בשחור לבן. היא שילבה אותה עם קרדיגן ירוק,אולסטר צבעוניות ומפרט גיטרה על הצוואר, ותפסה את האופי של השמלה (שילוב בין דוגמאות שונות קיצוניות לא צריך להיות מראה רציני ואפרורי). גם פה הפרחים מקבלים נופח אחר, ילדותי מעט ובעיקר מעניין ושונה.
שמלה- אניצ'ה, קרדיגן- מאמא שהיא תקנה, עגילים- שוק בת"א.
אני אשמח לפגוש בעוד כמה גברים שלובשים פרחוני הקיץ הזה.
וגם לשמוע מה דעת הקהל בנושא.

שבת שלום!

יום שישי, 8 ביולי 2011

שחורה אני ונאווה

פעם מזמן כבר כתבנו פוסט על הצבע השחור באופנה (הנה כאן). הפעם ליקטתי כמה נשים שלובשות שחור באלגנטיות וייחודיות (וגם אחת בשחור לבן).
נשים לבושות שחור אינן דבר של מה בכך. עד שקוקו שאנל הופיעה בתחילת המאה הקודמת, שחור היה שמור לאבל בלבד. שאנל יצרה את "השמלה השחורה הקטנה" הראשונה בהיסטוריה, שהפכה במהלך השנים לפריט חובה. כמו רבים אחרים בשבילי התגלמות השמלה השחורה במלוא תפארתה נראית בסרט "ארוחת בוקר בטיפאני". אודרי הפבורן (השחקנית האהובה עליי, למקרה שמישהו תהה) לובשת כמה שמלות שחורות במהלך הסרט, כולן בעיצובו של יוברט ז'יוונשי.

ובחזרה לימינו. השחור נמצא בכל מקום. בחתונה ממוצעת אחוז לא מבוטל מהאורחות לובשות גרסה זו או אחרת של השמלה השחורה. גם ברחוב הוא בולט מאוד, ואם תחפשו בחיפה, ת"א וירושלים ביום שישי בכיכרות תמצאו קבוצה שלמה של נשים בשחור!

כאמור, צילמתי כמה נשים שאי אפשר היה לפספס בצבע הזה (שהוא בכלל לא צבע בעצם).

יעל, בעלת חנות יד שניה בצפת, שקפצה לבקר אצלנו בחיפה. היא לובשת שמלה שמורכבת משני חלקים, החצאית שיפון עם נקודות לבנות קטנות. היא שילבה אותה עם תכשיטים מעניינים ונעלי אוקספורד שחורות ומבריקות. הכל ביחד יוצר מראה אלגנטי ולא מתאמץ.
את השמלה והנעליים קנתה בחו"ל, והתכשיטים בישראל (לא אמרה איפה).

הנה תקריב על סט הצמידים והטבעות (איזו תשומת לב, בצמיד הוא נקודות הפוכות מהשמלה).
נילי היא דמות ידועה במרכז הכרמל. אי אפשר לפספס אותה עם השיער האדום, והבגדים שהם כמעט תמיד במונוכרום. הרבה לבן, לעיתים גם שחור. השילוב ביניהם הפעם מצא חן בעיני. תשומת הלב לפרטים (כמו הפפיון ותיק הקלאץ' למשל) גורמת לכל ההופעה להיראות מיוחדת. השמלה השחורה באורך מחמיא והשילוב עם גרביונים לבנים הוא נהדר.

לידיה צולמה בסתם יום של חול, למרות שכולה אומרת קודש. מחויטת מכף רגל ועד ראש, בסגנון טוקסידו גברי (אפילו עם פפיון). מראה שהשחור (וגם הלבן) יכול להיות בולט ולא שיגרתי.
וכמובן שהנעליים שלה פשוט עוצרות נשימה.
ביגוד- "הכל צרפתי מכיכר המדינה", נעליים- ארמני.

והנה לכם עוד קצת מנעלי "אל קאפונה":
אחרונה חביבה, איילין, שצולמה בדרכה לקונצרט. לובשת שמלה שחורה קלאסית עם מעט עיטורים באורך נהדר. נעלי פיפ טואו יפהפיות, וג'קט קיצי תואם. שחור עם שחור, ובכל זאת רענן ומרשים.
שמלה- פשוש (ציר מוריה), ז'קט- זארה, נעליים- מפנורמה
השחור הוא אומנם לא בשורה חדשה באופנה, וגם להגיד ש"הוא כאן כדי להישאר" זה לא ממש עדכני, אבל במציאות שלנו הוא עובדה קיימת, וטוב שכך.

שבת שלום (מי ייתן ותאכלו ארוחת בוקר בטיפאני)!

יום ראשון, 3 ביולי 2011

אורבניות הררית

אחד המאפיינים הבולטים של חיפה הוא "לחיות בעיר- להרגיש בכפר" בעיקר אם אתם חיים בקרבת ואדי, מתעוררים עם ציוץ הציפורים ונרדמים עם יללת התנים (ובמקרים מסוימים, כמו שלי, גם שאגת האריה מגן החיות).
למרות המציאות החצי כפרית של עירנו, יש בה אנשים שחיים את האורבניות, וגורמים לכל השאר תחושה קוסמופוליטית מסוימת. הם מארגנים מסיבות והופעות, מקימים גלריות ובתי קפה וחולמים להביא את לונדון וברלין לכאן, ולא לעבור לשם (או לת"א).

אופנה אורבנית היא לא דבר מוגדר, אין דרך אחת להתלבש לפיה, האדם באמת עושה את הבגד במקרה הזה. יש בה המון שימוש בפריטים ססגוניים שמתאימים מאוד לחיי לילה, ולעיתים חסרי שימוש פרקטי (הרי בעיר אנחנו לא מתלבשים כדי לצאת לשדה) כמו משקפיים ללא עדשות, טבעות ענק וכו'..
הנה כמה אנשים עם שיק אורבני שקפץ לעיני:


את גיא, צלם צעיר, פגשתי במנדרין במרכז הכרמל. מצלמתי מאותגרת לילית והוא הציע לי לצלם במצלמה המשוכללת שלו (אי אפשר להשוות בכלל באיכות התמונה.תודה!). הוא לובש מכנסיים בצבע לא שגרתי ווסט מחויט שמוסיף אישיות לכל ההופעה. גם התספורת שלו מצאה חן בעיני ביותר.


וסט- H&M, מכנסיים- מיפן, נעליים- ג'יפה



קלוז אפ על הנעליים והסוליות המאוירות שלהן (הנה דוגמא לעיטור לא פרקטי בעליל שבכל זאת עושה את הנעל כ"כ כיפית):


ובמקרה לחלוטין צילמתי עוד צלמת. זוהי ספילי, המתעדת הרשמית של סצינת הדאב סטפ בחיפה. צולמה ב"ברשקה" בגרנד קניון, בעודה מתלבטת אם לקנות את הבלייזר הכחול הזה (מקווה שכן). היא העידה על עצמה שהיא אורבנית מאוד בסטייל שלה, המון מכנסיים וסניקרס, ושהיא לא מתקרבת לוינטאג'. אנחנו לא רואות עין לעין במקרה הזה, אבל מהסטייל הכללי ומהתיק המגניב לא יכולתי להתעלם (בד"כ כלל רואים אותם בצבעיים נאונים, ודווקא החום נראה כמו המקור).

יובלה נתפסה ליד בי"ס ראלי. יש לי תחושה שכבר צילמתי אותה בפוסט פורים, אבל אני לא בטוחה. היא כבשה אותי עם השיער המגניב, מעין קרואלה דויל מרדנית (ובאופן מתאים התיק בהדפס חיה). הסטייל שלה מיוחד, צבעוני ומלא הומור. משקפיים בלי עדשות כבר אמרתי?
טבעות ומשקפיים- TWENTYFOURSEVEN, חולצה- מחבר, נעליים- ג'יפה, תיק- שוק הכרמל, חגורה- קסטרו.

שלי צולמה כבר די מזמן, בפסטיבל גבינות ויין שנערך באודיטוריום. היא חיפאית בהשהיה כיוון שהיא סטודנטית לעיצוב חלונות ראווה באיטליה (מגניב!). הבגדים שלה מוקפדים ובצבעים כהים, ג'קט בסגנון צבאי אבל בלי עיטורים מיוחדים, כך שאת תשומת הלב לוקחים האקססוריז. סרט ענק על הראש (שמונח בקפידה על תספורת בוב מחומצנת ושווה). נעליים בסגנון חצי ספורטיבי חצי בובתי בצבע אפור שהותאם לתיק הקלאץ' המנצנץ. והמון צמידים וטבעות להשלמת המראה שיתאים כמעט לכל אירוע!

קלוז אפ על התספורת והסרט:


הקלאץ', הטבעות והלק המגניב:




זהו להפעם. חציו השני של הבלוג מוסרת דרישת שלום ממעבר לים. השמועה אומרת שהיא מצלמת לנו פאפרצי של אירופאים!




יום שני, 27 ביוני 2011

סתם יום של חול

מחצית הבלוג נטשה את חיפה לחודש לטובת העולם הגדול. ואני (איילת) נשארתי פה בארצנו המתחממת, עסוקה בשגרת חולין ומשתדלת לא לקנא.

ובעצם, הבלוג עסוק בצילום אנשים מיוחדים עם מלבושים לא שגרתיים, אך רוב האנשים יוצאים אל שיגרת יומם בבגדים פשוטים, בעיקר טי שירט וג'ינס כשמטרת העל היא פרקטיות. האמת היא שגם את הפרקטיות אפשר להפוך למיוחדת ונעימה, גם אם רק כדי לגרום לעצמנו עניין ושמחה.
לי אישית קורה שהתלבושת המקריות שאני לובשת רק כדי ללכת לעבודה וחזרה הן הכי יפות ומקוריות.

ליקטתי דוגמאות של אנשים שגורמים לימי החול להיות פוטוגנים במיוחד.

זהו אורי, בעל בלוג האופנה "Modello", שמאוד שמחתי לפגוש. הוא שילב בין הצבעים כחול וצהוב מה שגרם להופעה להיות שמחה וקיצית. הקיפול הלא שגרתי של הגי'נס מייצר עניין ועל הנעליים בכלל לא צריך לדבר. משגעות.
חולצה- מאבא, משקפיים- אקס ריי, חגורה-ברשקה, מכנסיים- זארה, נעליים- בהונות


והנה אושייה חיפאית. הסטייליסטית יעל תל, שבין היתר כותבת לכולבו. צילמתי אותה ביום בו היא באה לצלם אותי למדור שלה בעיתון, והנה אני עושה אותו דבר.
היא לובשת טי שירט וג'ינס קצר ומה שמייחד אותה הם הצבעים הבוהקים ותשומת הלב לפרטים (כמו הפפיון שחוזר על עצמו בשרשרת ובכפכפים).

חולצה- H&M, מכנסיים- זארה, שרשראות- דיווה וH&M, משקפיים- ריי באן, תיק- twentyfourseven, כפכפים- מליסה לקסטרו.


את הנערה הזו צילמנו יום אחד באניצ'ה. כשביקשנו ממנה להצטלם היא מילמלה "כמו תמיד". המתלבשת המוצלחת הזו כנראה נתפסה בעדשותיהם של בלוגרים רבים, אבל היא באמת שווה. החולצה (שעל רוב האנשים הייתה נראית כמו פיג'מה מהאייטיז) גזורה בצורה משונה ומעניינת, יחד עם חצאית מיני שמדגישה את הגזרה. תיק וינטאג' שמור היטב ונעליי גנגסטרים. אקלקטי ומוצלח.
לצערי שותפתי לבלוג כתבה את הפרטים ולכן אני לא יודעת את שמה.
הבגדים כולם יד שניה והנעליים מגזית.

תכירו את הילה אחותי. אני לא משוחדת בכלל ויכולה להבטיח שהיא בת ה12 המגניבה ביותר בארץ.
היא משלבת בים צבעים וטקסטורות בצורה פושעת ממש ובכל זאת מצליחה להיראות קולית ומיוחדת.
היא חובשת כובע שקנתה בפריז, משקפי שמש מדוכן "שאנטיפי" בגרנד קניון. חולצה שגנבה מהארון שלי (ועליה היא שמלה), טייץ מהדר ונעלי אולסטר.
יומיומי, אבל מטורף.

ואם כבר ילדים, את המשפחה הזו צילמתי בגן שמואל. קודם פגשתי את הבת, ליאור, והתאהבתי בה ובשמלה שלה. שמלת חלומות ממש. שמחתי עוד יותר לראות גם את האם, מירב, וגם היא בחולצה מנוקדת שתואמת את ביתה. אוי הנחת שהרגשתי. שתיהן נראות מוכנות לפיקניק בפארק.

המשך שבוע שגרתי ונהדר לכולם!